לימודים בעברית ניסיון מהשטח ולמה זה חשוב?
דעה: הערבים בירושלים צריכים ללמוד עברית
ריהאם ג'אבר מנהלת שלוחת מט"י במזרח ירושלים
לפני שמונה שנים הייתי בראיון עבודה במרכז לטיפוח יזמות (מט"י) בירושלים. הכול הלך מצוין חוץ מדבר אחד: חלק מדרישות התפקיד היו להתנהל בעברית, שפה אותה לא דיברתי. הקבלה לעבודה הייתה בתנאי שאצליח להשתלט על השפה העברית באופן עצמאי תוך שלושה חודשים. היום אני מנהלת סניף חדש של מט"י שנפתח במזרח ירושלים באוקטובר 2016.
זה לא רק הסיפור שלי. עברית היא החסם הגדול ביותר העומד בפני ערבים בירושלים שרוצים להשתלב בשוק התעסוקה. אני מכירה עשרות אנשים עם תארים, ניסיון תעסוקתי וכישרון רב שעובדים כמלצרים ומנקים רק מפני שאינם יודעים עברית היטב, ובלי עברית מאתגר מאוד להשתלב בשוק העבודה.
בירושלים חיים היום קרוב למיליון אנשים. 37% מאיתנו, כלומר 350 אלף, הם ערבים. על פי סקר שעיריית ירושלים ערכה ביוני 2019, 41% מערביי ירושלים לא מדברים עברית בכלל. רק כדי להמחיש את הפער, אם אנחנו משווים את זה לערביי ישראל, רק 7% לא מדברים עברית. ומתוך אלו שמדברים עברית בירושלים, רק 4% מדברים עברית היטב.
לומדים עברית במזרח ירושלים
"בירושלים חשוב לדעת לדבר עברית"; "יש אנשים שמדברים רק ערבית. הם לא יודעים לדבר עם אנשים אחרים"; "עברית שפה לא משעממת וקלה"; "כשאת שומעת אנשים מדברים ומתעניינים בשפה גם את מתעניינת בה"; "טוב לנו שהמורה שלנו דוברת עברית, שזו שפת האם שלה. זה עוזר לנו ללמוד". את הדברים האלו שנאמרו בעברית ברמה גבוהה שמעתי מפי תלמידי כיתה ט' בבית הספר רוואד אלקודס בבית חנינא במהלך שיעור העברית לקבוצת המתקדמים עם המורה, ערבה ישראל. השעה כבר הייתה שתיים בצהריים, ולמרות שהיו אחרי יום לימודים ארוך, הם למדו ברצינות, מילאו דפי עבודה ודיברו בעברית שוטפת. האווירה הייתה רגועה וניכר שיש להם קשר קרוב עם המורה. לשאלה אם יוצא להם לדבר בעברית עם חברים יהודים הם השיבו בחיוב והסבירו שהם פוגשים אותם בקניון או כפי שסיפר לי אחד התלמידים "לפני חמש שנים נכנסתי למועדון כדורגל שהרוב בו הם יהודים. הייתי צריך לתקשר אתם אז למדתי מהר".
לומדים עברית במזרח ירושלים
"בירושלים חשוב לדעת לדבר עברית"; "יש אנשים שמדברים רק ערבית. הם לא יודעים לדבר עם אנשים אחרים"; "עברית שפה לא משעממת וקלה"; "כשאת שומעת אנשים מדברים ומתעניינים בשפה גם את מתעניינת בה"; "טוב לנו שהמורה שלנו דוברת עברית, שזו שפת האם שלה. זה עוזר לנו ללמוד". את הדברים האלו שנאמרו בעברית ברמה גבוהה שמעתי מפי תלמידי כיתה ט' בבית הספר רוואד אלקודס בבית חנינא במהלך שיעור העברית לקבוצת המתקדמים עם המורה, ערבה ישראל. השעה כבר הייתה שתיים בצהריים, ולמרות שהיו אחרי יום לימודים ארוך, הם למדו ברצינות, מילאו דפי עבודה ודיברו בעברית שוטפת. האווירה הייתה רגועה וניכר שיש להם קשר קרוב עם המורה. לשאלה אם יוצא להם לדבר בעברית עם חברים יהודים הם השיבו בחיוב והסבירו שהם פוגשים אותם בקניון או כפי שסיפר לי אחד התלמידים "לפני חמש שנים נכנסתי למועדון כדורגל שהרוב בו הם יהודים. הייתי צריך לתקשר אתם אז למדתי מהר".